זו סוג של סליחה מיוחדת שלא משנה למבקש הסליחה מה היא התגובה של הנפגע, האם הוא סולח או לא, העיקר הוא ביקש סליחה, וזהו. לפעמים זה קשה יותר כשמישהו כשפגע בך מצהיר שהוא לא בדיוק מכיר בפגיעה שלו (זוגיות)
העולם לא יכול להתקיים בלי אותן דמויות שהיו
כאן, כי קיום העולם היה תלוי בהם. במיתתן של דמויות אלו נחסר כאן משהו, חייב להשלים
אותו | מילות פרידה מהאישה החשובה מרת חיה דורה ע"ה (דיין האמת)
וכך המשכתי לערב את ראש השיבה בכל דבר. גם אם בחור רצה לשוחח איתי בעניין מסוים, שלחתי אותו לרה"י. "תגיד לרה"י שאני שלחתי אותך ורק הוא יכול לענות במקרים כאלו". לא תאמינו אבל לא עבר חודש ורה"י הפסיק לשאול שאלות בשיעור שלי, להיפך, הוא הביא ראיות לדבריי (חרדים, חינוך)
המצב החמיר, והלכנו - עם כל הקושי לקבל את המציאות - לפסיכיאטר. אני זוכרת את הקושי בכלל לחשוב להגיע לשם, אבל הדאגה גברה על הבושה. נכנסתי למרכז לבריאות הנפש, מסתכל אחורנית לבדוק אם מישהו שאני מכירה רואה אותנו נכנסים לשם (זוגיות)
בחור שאחר נישואיו הוריו רואים אותו פחות, מה זה גורם לו? איך זה יכול להיות שהבית שלו, המקום הכי בטוח עבורו, הופך לעיר מקלט, שרק בגלל שיש בו ממ"ד הוא מרגיש צורך להגיע אליו בתקופה הזו? (הורים)
זה היה יום חמישי, ובאותו יום אנחנו אמורים לדבר בפלאפון. אני יוצאת קצת יותר מוקדם מהבית ומחכה לפלאפון מהבחור. אני מחכה לשיחה ממנו והבחור לא מתקשר... השעון כבר מתחיל לרוץ, אני בדרך ועוד מעט אנחנו מגיעים למירון ועדיין אין שיחה. ואז התחילו לרוץ לי המחשבות בראש (שידוכים)
זה קרה בוורט שלי: האורחים הגיעו משני הצדדים, היה ניתן להבחין שאבא מעדיף שלא יראו אותו, שלא ישימו לב אליו. זה כאב לי נורא, דן הוא אח שלי, אז מה אם הוא נשר מהדרך? אבל אבא, חוץ מלומר שהוא מעדיף שלא יראו אותו - הוא עשה הכל כדי שזה יקרה (משפחה)
קפאתי על מקומי, זה אליהו אגוזי החבר שלי
שהצטרף אליי לחו"ל. ישבתי על הכיסא, מנסה להבין את כל מה שקרה
עם אליהו, משחזר את הרגעים במפעל איתי יחד. אבל עדיין ליבי מסרב להאמין. אליהו? שהוא
יעשה לי דבר כזה? (חרדים)
יום אחד שימי היה מעורב באיזה עניין שכל ילד יכול היה להיות מעורב בו, ואז, הרב'ה (המפקח) שאל לעיניי כולם: "מה קרה, לא לקחת את הכדור ריטלין שלך היום?" כל הכיתה הביטה בו, הסוד שכל כך הסתיר כמה שנים נתגלה זה עתה, ועוד על ידי מי? על ידי זה שאמון על החינוך בחיידר, והכי הרבה, אותו אדם בו הוא נתן אמון וביקש שלא יספר זאת לאיש (חינוך ילדים)
שעה אחרי הוורט של שלמה עם אסתי ההורים פצחו במסע לחצים: תוריד אותה, היא נראית מוזר | ההורים שלה ניסו לקבוע תאריכים אך ההורים התחמקו | האם הכל התפוצץ או ששלמה הלך עד הסוף? | הפרק השני (שידוכים)
יש רגע כזה שאנחנו מכירים את הקרובים אלינו ברגעים הכי קריטיים בחיינו. הבנתי שאלו ההורים שלי, הם חוששים להראות את הכלה שלהם לעולם שלא נראית לפי קריטריון הנראות שלהם, גם אם אני סובל ובצער גדול כל כך | הפרק הראשון (שידוכים)
ניגשתי לחמי שוב והצעתי לו מתוך כבוד לשבת במקום הראוי לו, שולחן הכבוד. הוא קם בכעס גדול וצעק "תתבייש לך!" ויצא מהאולם. שקט השתרר באולם. צעקתו תפסה את תשומת הלב של כל הנוכחים (משפחה)
וכך פעם בחודש הייתי נפגשת עם בחור שאמא החליטה עבורי, אבל אני לא הרגשתי חיבור, לא זה היה הסגנון. וכשהיה מדובר בבחור שהיה נראה לי ורציתי להמשיך, אמא שהייתה מבררת כרונית, גילתה פרטים במהלך הפגישות ועצרה אותן (שידוכים)
אין צורך לחפש בעיות כמובן, אין עניין להיות הדמות הזו שמחפשת מה להעיר. יש עניין לבנות את מערכת היחסים שלנו דווקא מתוך ההבנה בנינו, מתוך היכולת לספר את הכאב בכדי לו להגיע למפולת הבאה (זוגיות)
הרגשתי שצבי מתחיל להתרחק ממני. זה התבטא ברמת הקשר שהיה בנינו, שהחלה להיות מאוד עניינית איתי. הוא מיעט בשיחות עימי, ולא שיתף אותי ברגשותיו כתמול שלשום באופן הכללי. דווקא בגלל הקשר שהיה בנינו, זה היה מוזר לי ואפילו קשה. חששתי אולי שפגעתי בו, אולי אמרתי איזו מילה לא במקום, ניסיתי לחשוב על השיחות שהיו בנינו, פשפשתי ולא מצאתי (משפחה)
כשהייתי נרדם סוף סוף, אחרי מחשבות ודמעות, פתאום הייתי מתעורר בבהלה מצביטה איומה וכואבת. זו הייתה היא, אשתו של אבא, שממתינה שארדם וצובטת אותי מדי פעם כשבא לה, באכזריות. הייתי מתעורר, ופחד היה תוקף אותי, הייתי בוכה בשקט, וחוזר לישון (משפחה)
כאב לנו שלאמא שהייתה אישה טובה שלא דרשה כלום, ורק נתנה לו את כל כולה ונשמתה מעבר למצופה מכל אישה, עימה הוא לא התנהג כך. מבחינתנו כל מה שחסך אז מאמא שלנו ז"ל, עכשיו הוא 'מבזבז' על אשתו החדשה. כמה אמא ציפתה ממנו לרגעים כאלו (משפחה)
מנחם בכוחותיו האחרונים מצליח לעמוד על רגליו, והפנים שלו מכוסות בדם. מעל העין שלו ראיתי דימום חריג, ופניו של מנחם שסועות וחרוכות עם חריצים שונים בעומק ניכר (חרדים)
זה הגיע ממקום עמוק של סקרנות להבין מה זה
העניין שכל כך מדברים עליו ושאף אחד לא יכול לתת לי תשובה עד כמה זה חשוב. למה כדאי
לי להתלבש בצניעות? מה יקרה כשאני לא מתלבשת בצניעות? מה ההבדל בכלל? כל אלו היו שאלות
שלא קיבלתי תשובות עליהם לפני המחקר (חרדים)
הספקתי לשמוע על אמא המקפידה שלא לאכול כשרויות מהדרין מסוימות, שברגע של ויכוח אמרה לחברתה מול הבן שלה: "אל תשווי בין הילדים שלי לילדים שלך, אנחנו מקפידים על כשרות יותר מכם, אין מה לעשות זה משפיע ויש לזה מחיר" | מה ניתן לדרוש מילדים של אישה כזו, אם האמא שלהם חיה בתחרות כזו? (חינוך)